Beit Ya'akov, Jerusalem

Historical background

Beit Ya'akov was the last neighborhood in Jerusalem founded before the First Aliyah. This transition between the Old Yishuv and New Yishuv, and the awakening of Zionism, were not linked intentionally, but they stress the differences and similarities of these movements in the development of Israel and Jerusalem.

In the 1860s and 1870s, the Old Yishuv expanded beyond the walls of the Old City, which was until then the traditional residential limit for Jerusalem residents. Other new neighborhoods were founded and Jerusalem grew. This building and expansion spawned new public and cultural institutions, intense activities which were driven by economic necessity, crowding and poverty in the traditional community.

The development of these neighborhoods in the end of the 19th century was more like evolution, not like a new urban creation. A fine example may be found in the works of Joseph Rivlin.

The 1870s saw the meeting between the Old Yishuv and the new immigrants of the First Aliyah. The lines of similarity between the two movements to settle Israel stand in the shadow of a conceptual distinction - the radical nationalist foundations of the new movement spawned a chasm between it and the Old, Orthodox religious, Yishuv.

Founding of the neighborhood

Beit Ya'akov was founded by a group of settlers under the leadership of Rabbi Moshe Graf, one of the appointees of the "Horodna Kollel" of the Ashkenazic community, and a member of the council of Mea She'arim. The neighborhood was called "Beit Ya'akov" because 70 houses that the founders planned for it, based on the Biblical verse that 70 people came with Ya'akov (Jacob) to Egypt.

Pinchas Grievsky explains in his book The Yishuv Outside the City Walls that the land of the neighborhood is 44,000 square cubits in area, and was purchased for a price of 500 Napoleonic gold.

The construction was typical for the outer Jerusalem neighborhoods of that era. A wide yard, with an underground cistern that served to collect and preserve water for residents. In the neighborhood were public facilities like a bath house, a flour storehouse, a bakery, a synagogue and Torah school. Around the common yard, single-story residences were built to face the yard.

M. N. Kohanov in his book Sha'alu Shlom Yerushalayim (1969–1970) writes:

Grievsky in his book adds:

Establishment of the neighborhood suffered great difficulties. The 70 families took upon themselves to build houses, and about two years after the group came together, the first foundations were laid, but in the year of foundations only 15 houses were built, and the other members of the group acquired bare fields. Until 1881 the neighborhood had only 20 houses.

In the first years, because of the isolation of the neighborhood, the few men had to rotate night guard duty to prevent raids by Arabs who lived in the surrounding area.

בספרו מספר ישעיהו פרס:

התמזגות בתוך [[מחנה יהודה]]

ליד שכונת בית יעקב נוסדה בשנת 1887 שכונת מחנה יהודה, וזו נתנה את שמה לשוק שפעל ממולה. שוק זה בלע את שכונת בית יעקב הקטנה. תחילת השוק במגרש ריק אליו הביאו הפלאחים מהסביבה, בעיקר מהכפר ליפתא, את פרי שדותיהם לשדה הריק ולהציעה למכירה למתיישבים. ההסדר היה נוח לכול: תושבי בית יעקב ומחנה יהודה שמחו שנחסכה להם ההליכה לעיר העתיקה והפלאחים העניים מצאו מקור פרנסה במכירת פֵּרות, ירקות ומוצרים שונים. משהתמסדה פעילות השוק הקימו מייסדי השכונה צריפים ואוהלים בשביל המוכרים ובהמשך התרכזו גם הרבה קצבים מוכרי בשר. משהתרחבה פעילות השוק הוקמה בשכונה התחנה האחרונה של עגלות הנוסעים משער יפו וכן תחנה לעגלות נוסעים מירושלים ליפו.

במרוצת השנים נהפכו הסככות הארעיות למבני פח ועץ קבועים והשוק, שקיבל את הכינויים שוק מחנה יהודה או שוק חיים ולירו, היה לחלק מנופה של ירושלים ובדרך אגב בלע והשכיח את שם שכונת בית יעקב.

ב 1917 כאשר עמד הצבא האנגלי במבואות ירושלים העמיד הצבא הטורקי סוללה בת שישה עשר תותחים במגרש השוק . הדו-קרב הארטילרי החריד את התושבים המעטים שנשארו בשכונת בית יעקב, מחנה יהודה ושאר השכונות לאורך רחוב יפו. לקראת בוקר נסוג הצבא הטורקי והחל שלטון המנדט הבריטי

[[בית כנסת|בית הכנסת]] בית יהודה

שמאל|ממוזער|200px|בית הכנסת בית יהודה, שכונת בית יעקב ירושלים ברחוב אבישר שוכן בית הכנסת הקטן של השכונה בית יהודה בו מתנהלת תפילה בנוסח אשכנזי למהדרין.

בית הכנסת הוקם בשנת 1877, עם ייסודה של השכונה עצמה. שמו הוא 'בית יהודה', על שם הנדבן שתרם את הכסף להקמתו, נדבן המונצח אף על אבני ההקדשה הקבועות מעל הכניסה לעזרת הגברים.

בבית הכנסת תלויים ארבעה ציורים שצוירו על ידי האמן הירושלמי יצחק בק, לפני כמאה שנים ובהם מופיעים ארבע אתרים מקודשים ליהדות בארץ ישראל.

על פי סיפורים בצד ארון הקודש נבנה סליק ששימש להסתרת נשק בתקופת המנדט.

--

Gallery

File:Bait yaakov 1.JPG|Beit Ya'akov in Jerusalem File:By-bait_yehuda_cn.JPG|Beit Yehuda synagogue in Beit Ya'akov File:Bait yaakov pinat yaffo.JPG|Corner of Jaffa Road and Beit Ya'akov Road; Mahane Yehuda Market File:Bait yaakov 2.JPG|HaDekel Road; Mahane Yehuda Market

References

References

1. Genesis 46:27
2. Vilnai, Ze'ev. (1969). "Beit-Ya'acov". [[Am Oved]].
3. '''מאה שנה לירושלים מזכרונות ארץ ישראל- ירושלים 1964'''